לב חכמים על מסכת שמחות 14 פרקים

לב חכמים על מסכת שמחות ט׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא תרמ"ג

« לב חכמים על מסכת שמחות ח׳:ו׳ לב חכמים על מסכת שמחות י׳:ג׳ »

1 האשה שוללת לאחר ז׳. כלומר דאף אשה שוה לאיש בזה ולאפוקי מר"י דאמר האשה שוללת מיד:

2 ומאחה אחר ל׳. אפי׳ על אביה ואמה. ובזה היא חלוקה מהאיש:

3 רי"א כו׳ ומאחה אחר"ג'׳׳. אפשר דצ"ל שלשים. ובגמ׳ דידן איתא סתמא דהאשה שוללת מיד ובדין איחוי שוה לאיש. בירושלמי סוף מ"ק איתא תני בשם ר׳ נתן האשה שוללת מיד ומאחה לאחר ל׳. על אביה ועל אמה אינה מאחה עולמית:

1 עד שיגיע הרגל. לאחר שלשים ויגערו בו חבריו לומר לבוש כלים מגוהצים לכבוד הרגל וה"ט דבעינן רגל דאילו בלא רגל אין חביריו מכירין בו. ואין לגעור בו אבל בתספורת כיון שהכביד שערו נוערין בו. תה׳׳א:

8 תלמוד ירושלמי מועד קטן פתח ↗

עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֵינוֹ מְאַחֶה עוֹלָמִית. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. הָאִשָּׁה שׁוֹלֶלֶת מִיַּד וּמְאַחָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיה וְעל אִמָּהּ אֵינָהּ מְאַחָה עוֹלָמִית. אֵי זְהוּ אִיחוּי. כְּאָרִיג. הַסּוּלָּם וְהַקֶּפֶשׁ אֵין מְעַכְּבִין.

« לב חכמים על מסכת שמחות ח׳:ו׳ לב חכמים על מסכת שמחות י׳:ג׳ »